רפלקציה: סדנה ביום רבין, והשיעורים האחרונים

 אנסה כאן בקצרה להתייחס לכמה מחשבות ותובנות שמתבשלות אצלי זה זמן רב.

קודם כל, אחרי שנכחתי כצופה בכמה וכמה שיעורי זום, נדמה לי שבשביל הרבה כיתות, מבנה השיעור הכי יעיל הוא שיעור ההפוך. לעיתים, שלב ההקניה מפספס את חצי מהכיתה, ולכן רוב המשתתפים בדיונים הם אותם תלמידים שהיו קשובים עם מצלמה פתוחה בשלב א. קשה מאוד לדעת סופג את המידע, אצל מי המסך הוא קרום חדיר, ואצל מי הוא כמסך ברזל. התלמידים שלנו מאוד אוהבים דיונים - מאוד. לכן, מבנה שמצמצם וממקד את זמן ההתעסקות בהספק החומר, בעיני עדיף. 20 דקות לעבודה עצמאית, לקבל את הבסיס - ואז התלמידים נכנסים לשיעור כבר מורעלים וגדושים בדברים להגיד. כאן המקום לציין, שככל שהסרטונים מושקעים או מצחיקים, ככה החשק לשתף על מה שראו יעלה. 

בכל אופן, אפשר, בעיני, לטפל בבעיות המוזכרות לעיל על ידי בניית שיעור הפוך, כדלהלן:

0. פעילות פתיחה קצרה לעורר עניין - משהו לא קשור לתנ"ך שבסוף כמובן יתחבר לתוכן הפרק.

1. 20 דקות ראשונות של השיעור (אם לא יותר) - צפייה עצמאית בסרטונים קצרים שמתמקדים בצורה מחושבת וברורה בנושא אחד (עלילה, חזרה, מילה מנחה, וכו). ממשוב שקיבלנו, תלמידים מאוד אוהבים את צורת הלמידה הזאת. כל סרטון לא עולה על 5 דקות, ככה שהמידע מוגש להם בצורה "אכילה" וקלילה. על כל סרטון, התלמידים יענו על כמה שאלות בגוגל פורמס. המורה - עורך הפורמס - יכול לעקוב בזמן אמת אחרי מי עונה על השאלות ומי לא, ולשלוח למתקשים הודעה (או לחלופין לזמן אותם לחדרים שונים אם כולם נשארים מחוברים לזום תוך כדי עבודה). אפשר גם לחייב את כל תלמיד לעשות "לייק" לסרטון ביוטיוב לסמן שצפה בו.

2. אחרי שכל התלמידים הבינו את הרקע והמידע הבסיסי, אפשר לערוך דיון בזום, או להעמיק בנקודה מסוימת, עם הידיעה שרוב התלמידים כבר עברו תהליך ביסוס, ולפחות נחשפו כבר פעם אחת לחומר. אפשר לפתוח בחזרה לפתיחה - אחרי שצפיתם בסרטונים, איך הפתיחה שעשינו קשורה לפרק?

אם השיעור יותר עוסק במיומנויות, אז אפשר לעבוד על קריאה צמודה במליאה, אך גם לספק סרטונים כיפיים שממשיכים את הסיפור בצורה קלילה ונגישה יותר, כדי שחובבי הסיפור לא ירגישו מקופחים. בנוסף, היכרות עם הסיפור לפני תרגול קריאה צמודה יכולה להיות שיטת "פיגומים" (scaffolding בלעז) מצוינת, בפרט בתחילת התהליך. כמו שקל יותר לקרוא הארי פוטר באנגלית אם כבר קראת בעברית, יותר קל לשים לב לפרטים קטנים ולהבין על מה מדובר בשפה התנ"כית אם התוכן כבר ידוע מראש.

3. סיכום של היום - במחברת! לא מוותרים על הסיכום במחברת, לעגן ולעבד את החומר הנלמד.

בא לי לנסות את זה, אבל אני לא בטוח ששקד וכרמל בעניין - הן דווקא ממש אוהבות את הקריאה הדרמטית מול המצלמה, ויכול להיות שלא ירצו לוותר על החלק הזה של השיעור ב"לייב", שדווקא מצד המורה מאוד מעמיק את החיבור בין מורים לתלמידים. נצטרך לקבל החלטה כצוות.

הסדנה על התנקשויות בתנ"ך ביום רבין הועברה, לטעמי, בהצלחה רבה. עם כל האתגר שבדבר, אני מרגיש שכאשר יש לי את האפשרות פשוט לספר סיפור טוב מהתנ"ך (או עם הקבוצה שלי על אגדות חז"ל) אני מצליח לרתק את התלמידים גם דרך המסך. מסעירים, מתרגשים, עוצרים ושואלים - סיפור טוב שמסופר בלהט עובר במסכים. כמובן, החיסרון הגדול הוא שהתלמידים שלא פותחים מצלמה ולא מפגינים שום נוכחות - כנראה לא מקבלים כלום. אבל מצד שני, קל יותר להעביר את האהבה שלי לחומר דרך סיפור ודיבור נלהב. קשה מאוד להדביק את התלמידים בסקרנות והתעניינות דרך מטלות, אינטראקטיביות ככל שתהיו. 

זהו, לבינתיים. שבוע טוב!