רפלקציה - 10.9 + 24.9

 ב10.9 ו24.9 התקיימו שני שעורי התנ"ך הראשונים לשכבת ז. השיעורים היו במתכונת למידה מרחוק.

    מודה שחששתי מאוד מהשיעורים האלה. בשבילי, שיעור תנ"ך הוא דיון, מפגש חי, אירוע מעורר, והציפייה לאתגר החייאת הטקסט דרך המסך לא הכתה בי התרגשות במיוחד. אולם, להפתעתי, שני השיעורים הראשונים שלנו עברו - בהתאם לציפיות המציאותיות - במידת הצלחה חלקית. התלמידים מרבים להשתתף, גם בדיונים בזום, ויש שחר לתקווה שבעוד כמה שיעורים המחברת תוכל להפוך לכלי שימושי כדי לעגן עבודה עצמאית ו/או למסגר את השיעור (הכנת המחברת בהתחלה עם כותרת ותאריך ופסוקים, כתיבה במחברת בסוף).

    לא הספקנו היום לעשות סיכום, אבל נראה לי שבהמשך כדאי להקפיד על זה. עברתי על חצי מהמחברות (צילומים) ששלחו לי, וניכר שגם אחרי דיון, רוב התלמידים לא סגורים על הפרטים היבשים של הסיפור. לדעתי, אולי כדאי להשמיש את הכלים השיתופיים בשביל עבודה עצמאית באמצע השיעור, ונשתמש במחברת לפעילות סיכום. כשתלמידים עושים עונים על שאלות במחברת בעבודה עצמאית, לא תמיד מתקנים את אי-ההבנות שלהם כשעוברים על התשובות (ואז נשארים עם "חנה הייתה עצובה כי אלקנה לא נתנה לה מספיק אוכל" שהבינו מהקריאה העצמאית). ניסוי וטעייה זה שם המשחק...

    אני חייב לומר שמוזר לי קצת להיות יותר מאחורי הקלעים של השיעורים עצמם. השנה אני מוביל את בניית המערכים (למרות שזה לגמרי עבודה שיתופית, אני פשוט בדרך כלל שולח את השלד הראשוני בהתאם למה שיואב, צבי, ואני מחליטים), אבל בפועל שקד וכרמל מובילות את הכיתה "בשטח", כשאני פותח ומסכם את השיעור במליאה. זה מחייב אותי לדייק יותר את מה שאני כותב במערכים, והתיקונים והערות של כרמל ושקד (השלב לפני ששולחים את המערך לבדיקה) בונים ומעיינים ממש. מדברים קטנים כמו הנפשות במצגת עד שינוי לב השיעור, אני מאוד מעריך שלפני שהמערך נשלח למדריך הפדגוגי, כבר היה סבב ראשון של משוב והתכתבות, שמלמד וממקד עוד יותר.

    בישיבת מקצועות מירבי מלל שנערכה הבוקר (ב8:00, לפני שיעור תנ"ך) פתחנו בכתיבה חופשית. הגריין היה: "השנה שלי התחילה ב..." הנה גירסה משוכתבת של מה שכתבתי:

בכל תיבה יש צוהר

השנה שלי התחילה בתקיעה.

הנידחים נקבצו

בתי המדרש פרפרו, איימו להמריא.

חלק מהישנים התעוררו.

 

השנה שלי התחילה בתרועה.

הרחוקים התרחקו

הפסק לפני אכילה, ברכה לבטלה.

אוסף לעצמי שברים.

 

השנה שלי התחילה בתקיעה.

הקדושים הסתתרו

ומאחורי הפרגוד נראו, בשלום יחדיו.

משקיפים מצוהר התיבה.