עבודה מעשית תשפ"א: היומן של אורי

      ברפלקציה זו נעסוק באמצעי ההוראה ה"חדיש" שניסינו: במקום שיעור "פרונטלי" קצר, ואז פיזור לעבודה עצמאית, נפגשנו במליאה לזמן קצר בלבד לריענון נהלים (כיאה לשיעור ראשון אחרי חופשה ארוכה) ופתיח, ישר שחררנו את כולם לעבודה עצמאית. אם זכרוני אינו מטעה, לדעתי קוראים לזה 'שיעור אסינכורני'.     תוכן השיעור היה חזרה על פרק א. כל אחד מאיתנו הכין סרטון קצר (קרי: פחות מחמש דקות) בו סיכמנו את הנקודות המרכזיות מהשיעורים האחרונים, ופה ושם הוספנו תובנה חדשה להעשרה. על כל סרטון היו חמש שאלות קלילות שמטרתן הייתה לבדוק שהתלמידים באמת צפו בסרטונים והקשיבו.     אין בינינו בצוות רב-אומן טכנולוגי, אז הסרטונים היו דלילי-אפקטים. אולם, גם לסרטונים משוללי הידורים יש מסתבר שיש כמה יתרונות משמעותיים:     1. בשונה משיעור רגיל, מאוד ברור מתי הסרטון נגמר. ילדים חסרי-מנוחה או עם הפרעות קשב לא צריכים כל הזמן להיות בלחץ ותהייה - מתי כבר נעבור נושא? כמה זמן נשאר? הסרטונים ממקדים את התוכן ומתחמים את הזמן מראש , ובכך מניחים את דעתם של התלמידים התזזיתיים במיוחד.    ...

השיעור האחרון עבר יחסית חלק. ניסינו לתת גוגל פורמס כ"עבודה עצמאית" במהלך השיעור, אבל לא היה מספיק זמן לבחון את הכלי הזה עד הסוף. הבעיה הגדולה ביותר, בשבילי, היא הערכה. קשה מאוד לדעת כמה הילדים באמת קולטים, כמה אנחנו מצליחים להעביר מסרים ומידע. הגוגל פורמס אולי עוד יתברר כדרך יעילה לגייס את התלמידים לתהליך הלמידה וגם לקבל תמונה של רמת ההבנה בזמן אמת, אבל כאמור נדרש עוד זמן להעריך כראוי את יעילות הכלי. ובכן, זמן הוא המשאב הכי יקר שלתחושתי נצבר לתוך צרור נקוב. בשיעורים מקוונים, כל שינוי גוזל כמה דקות להסברים וניהול מעבר השלב. לכל קישור, יש תלמיד אחד שלא מצליח לפתוח אותו; כל טכנולוגיה חדשה מצריכה הקנייה נוספת של מיומנות ותפעול. אישית, אני די חרדתי ביחס לטכנולוגיה, ואולי זה מוסיף לתסכול שאני חווה כל פעם שמילוי גוגל פורמס או הקרנת סרטון בשיתוף מסך לוקח רבע מהשיעור. גם המעברים המתוכננים היטב (לטעמי) ושתורגלו לפני השיעור עדיין קוטעים את הרצף הלימודי יותר מחלוקת דפי עבודה בשיעור פנים אל פנים.  אולם, ליד ההתמודדויות החדשות, אני חייב לציין שאני נהנה מהאתגר שהשנה מציבה בפנינו. אני מכיר ה...